שחיות נשמה. בעקבה...

מפרץ טאלה, עקבה
השנה החלטנו לא לנסוע לטורקיה. שילוב של אידיאולוגיה והמלצות לנוסעים לחו"ל. הלכנו על עקבה. בטוח, בלי הרבה עומס וישראלים והרבה יותר קרוב במונחי door to door. תוך 4 שעות היינו במלון מפואר השוכן כ- 15 ק"מ מהעיר עקבה, על גדות הים האדום– מפרץ טאלה - Tala Bay שמשקיף בדיוק על מלון הנסיכה רק מהצד השני של המפרץ.

ים צלול, מים קרירים
אז אחרי כל כך הרבה זמן שלא שחיתי בים צלול, צלול באמת, זה בהחלט חידוש מרענן. שכחתי כמה זה משנה... אני מעריך את טמפרטורת המים ב- 26 מעלות, שגם זה חידוש מרענן אחרי הגיהנום של 31 מעלות בים התיכון או 33 המעלות של הבריכה החיצונית באוניברסיטה.

7 בבוקר יום שלישי, קו המים
המלון בו אנחנו נמצאים שוכן בערך באמצעו של מפרץ שאורכו כ- 2.5 ק"מ. יש לי שתי אפשרויות: לשחות לכיוון דרום, עם הזרם ולחזור נגדו או להיפך. החלטתי לשחות עם הזרם ולחזור נגדו. הירדני מזהיר אותי שסעודיה נמצאת כ- 5 ק"מ דרומה וחושף טור שיניים רקובות כשהוא מחייך באושר. לא בא לי על הסעודים אבל אני יודע שאין סיכוי שאני גומא 5 ק"מ בחצי שעה של שחייה...

מזח
למלון Movenpick שבטאלה ביי יש כמה סוגי מזחים שמאפשרים לאורחיו להיכנס לים בלי לדרוך על אף קיפוד ים בדרך. בחרתי את המזח שעשוי מחלקי פסטיק, כמו לגו ענק, כזה שזז ומטולטל קשות מהגלים של הים. הים רחוק מלהיות חלק ומזמין. הרבה ברבורים, גלים ורוח שבוודאי משפיעה על הזרם. בתור אחד שהולך להיות חלק מקבוצה שמתכוונת לחצות את הלמאנש בעוד פחות מחודש, הדבר האחרון שאני יכול להרשות לעצמי זה להתפנק ולשחות רק בים שקט וחלק כמו...

קפיצה
הירדני עם השיניים נועץ בי מבטים ואני מזנק למים. המים קרירים. אני מפעיל את הסטופר ואת ה- Garmin. עולם מדהים ושונה נגלה לי מתחת למים. ההבדל בין מה שמתרחש על פני המים לעומת החיים מתחת למים ניכר. ברגע שאני קובר את הראש במים, כל הרוח, הגלים, הרעש – נעלמים. במקומם בא שקט, צלילות ומראות מדהימים.

גינה לי
פחות מ- 10 מטרים מהמקום שקפצתי ממנו נמצא דרופ מדהים והעומק של הים קופץ לאזור ה- 20-30 מטרים ואח"כ ל- 60. השמש התעוררה לא מזמן ואני יודע שהראות רק תלך ותשתפר ככל שאמשיך לשחות והבוקר יעלה. דגים ענקיים שוחים מתחתיי. להקות ויחידים. אין הרבה אלמוגים אבל המראה פשוט מדהים. כמו לשחות מעל גן טרופי ענק שלא נגמר. בהעדר סימונים בים אני פשוט שוחה מעל קו 'המדרגה' – המקום בו מתחיל הדרופ (drop). כך אני יכול לראות גם את הצד הרדוד יחסית וגם את הצד העמוק. העומק מרתק פי כמה. ה- Garmin יתקלקל אם אני אצלול מעל ל- 2 מטרים ולכן אני מתאפק.
מדהים! איזה כיף...

שחיות נשמה והחלטות
אין לי כוח וחשק להתאמן חזק – ללחוץ, להעלות דופק ולתרגל סטים מהירים. אני יותר בכיוון של להינות מהנוף התת מימי, להינות מהשחייה עצמה ולשרוף כמה שיותר שומן כדי להצדיק את כל המתוקים שאני הולך לבלוע מיד בסיום השחייה. מכל הסיבות הללו, אני שוחה לאט – נהנה מכל רגע, מפקס את המחשבות ומאפשר לעצמי לנשום כל 3 תנועות כדי שהראש יהיה כמה שיותר במים להבטחת צפייה טובה במראות התת מימיים. לפעמים אני עובר לנשימה כל 5 כדי להמשיך ולצפות ואז משתנק, מסדיר נשימה וממשיך לבהות בקרקע ובדגים שחולפים מתחתיי.

עם הזרם
הנשימה קלה יחסית למרות הגלים והקצף שאני רואה בזווית העין מידי פעם. סימן ההיכר של שחייה עם הזרם. אני יודע שהחזרה תהיה הרבה יותר קשה. המפרץ הטבעי, בצורת חצי סהר נגמר ואני ממשיך עוד קצת דרומה מעבר לבסיס צבאי עם אנטנות גבוהות. המראות למטה פשוט מדהימים. שחיתי פעמיים את רצועת החוף של הצד הישראלי – מאיזור המלונות, לאורך קו החוף ועד למלון הנסיכה (10 ק"מ) – אין מה להשוות. הירדנים, לפחות בטאלה ביי, קיבלו רצועה טובה יותר...
הדרך חזרה הייתה, כצפוי, לא פשוטה. המשכתי לנשום כל 3 תנועות אבל לפי המהירות שהקרקע חלפה מתחתיי ידעתי שאני שוחה לאט. אני לא ממהר. זה גם אחלה של אימון לקראת הלמאנש....

קבלו (הקישו על אפציית ה- Satellite):

יום רביעי 7 בבוקר
אני מחליט לשחות הפוך – נגד הזרם בהתחלה, חזרה 'בטיסה' עם הזרם. הים לא השתנה – גלים וזרמים. המצב מתחת למים גם לא השתנה – מדהים. משהו כסוף עובר אותי – להקה של דגיגונים שקרני השמש שפוגעות בהם מחזירים הבזקים כסופים. דג ענק, כמו מנטה ריי (אני די בטוח שאין מנטות בים האדום) חולף על פניי. מדהים כבר אמרתי?

אם יש גן עדן
אני עדיין רק בתחילת החופש אבל אם אלו השחייות שיזדמנו לי – מצאתי גן עדן לשחייני מים פתוחים.

האימון של יום רביעי:

חדשות TI - אוגוסט 2010

שלומות לכולם!

1. שחיית מים פתוחים.
1.1 משחה אכזיב. בסופשבוע של ה- 3-4 בספטמבר ייערך משחה אכזיב שיזמה רשות הטבע והגנים בשיתוף עם TI. האירוע מיועד לכל המשפחה, כולל אפשרות לינה בגן הלאומי, קבלת שבת על החוף לאור השקיעה, וסיור מודרך לחוות קינון הצבים ושחרור צבונים לים. כאן תוכלו למצוא עוד פרטים:
משחה אכזיב - פרטים ראשונים משחה אכזיב – סרטון ראשון אישור השתתפות בפייסבוק
1.2 אימוני ים. יצא לכם לשחות בשקיעה? לעשות אימון בים לפני ארוחת ערב? מקווים שעכשיו ייצא לכם יותר: לאלו שבוחרים לצאת מהקופסא הכחולה, האימונים מתקיימים שלוש פעמים בשבוע בימים שונים בפיקוחו של מדריך TI אבי לוגסי ומדריכים נוספים. האימונים ומיועדים לכל הרמות. עד לחורף הקר, שבוע האימונים בים ייראה כך:
- אימון שקיעה: יום ראשון 17:45-18:45
- אימון בוקר: יום שלישי 07:45- 06:45
- אימון בוקר: יום רביעי 07:45- 06:45
וכן, אלו מכם התוהים - המדוזות עזבו אותנו סוף-סוף... לפרטים נוספים פנו למשרדי TI בטלפון 03-5400710 או במייל info@ti-swim.co.il.
1.3. טוטאל בלאק ג'ק - חציית הכינרת לאורך. את רוב מה שהיה לכתוב כתבנו בעצמנו, עמי גינזבורג העיתונאי והשחיין כתב את זה טוב יותר:
כתבה ב- TheMarker Week (עברית): 31 שחיינים אמיצים צלחו את הכנרת ב-9 שעות; היה רטוב
כתבה ב- TheMarker Week (תרגום לאנגלית): Grand open-water triumph
תמר קופרמן מסכמת: צליחת הכינרת לאורך - מתוק האור בעיניים‚ או איך נשרטתי קשות
אייל שכנר מסכם: צליחת הכנרת - בלי מדוזות וכמעט בלי גלים
סיכום טוטאל בלאק ג'ק פרק 6: המסלול סיכום טוטאל בלאק ג'ק פרק 7: קליפ תמונות

2. התחלות חדשות - TI ישראל מתפתחת ומתמקצעת.
2.1 אבי לוגסי. שמחים לבשר שמדריך TI אבי לוגסי מונה למדריך TI בכיר. במסגרת התפקיד אבי יהיה אחראי על כל המדריכים , על קבוצות המאסטרס, מערך ההדרכה ותכניות האימונים בחברה. אבי, המון הצלחה מכולנו!
2.2 דניאל קציר. דניאל קציר, חלוץ השחייה הישראלית במים פתוחים, נמנה בין 10 השחיינים הטובים בעולם בשחייה למרחקים ארוכים, הצטרף לשורותנו כמדריך TI ופותח את סניף TI הראשון ברשת ספייס היוקרתית במתקן החדש שלהם בנשר-כרמל שבחיפה.
אחד מעשרת שחייני המים הפתוחים הטובים בעולם מדריך TI
האלוף מגיע לספייס
לכל הפרטים הקישו כאן.

3. אימונים, שינויים ומוצרים חדשים.
3.1 שיעור עם גדי כץ. אחת לחודש נציע שיעור עם גדי כץ ומדריכים נוספים שכולו טכניקה עבור רמות שונות של שחיינים. השיעור מוגבל ל- 20 תלמידים. יש להירשם מראש בטלפון 03-5400710 או במייל. השיעורים יתקיימו בימי שני ב- 09:00 בבוקר בקאנטרי רמה"ש והעלות לשיעור היא 70 ש"ח. השיעור הראשון ייערך ב- 6 בספטמבר.
3.2 שינויים במבנה אימוני המאסטרס. החל מחודש אוגוסט מבנה האימונים החודשי של קבוצות המאסטרס ישתנה לסירוגין:
- שבוע בו כל האימונים הם אימונים עם דגש על הכושר הגופני (אימוני מהירות, אינטרבאלים וכד').
- שבוע בו כל האימונים ייערכו עם דגש על הטכניקה (בכל הרמות).
אבי לוגסי קיבל את ההחלטה וערך מספר ניסיונות שהתקבלו במשובים חיוביים מאוד. יודעי ח"ן מספרים שבאימוני הטכניקה ניתן לראות את אבי נכנס למים...

4. מבצעים מיוחדים ללקוחות TI.
4.1 חבר מביא חבר. יש לכם חברים שאתם רוצים לעזור להם ללמוד לשחות? הם זכאים ל- 10% הנחה מאיתנו ואתם? אתם צדיקים ולכן אתם מקבלים DVD "תלמד להיות דג" במתנה! רוצים לדעת איך זה עובד? הכל כתוב כאן.
4.2 מבצע DVDs של TI. קנו את שני ה- DVDs של TI (החדש והישן) ותקבלו 25% הנחה, עבור שניהם תשלמו 175 ש"ח (במקום 235 ש"ח).
4.3 חולצת אנטי סאן. הטבה מיוחדת לשחייני TI בוורטהיימר טריאתלון והחודש – חולצות אנטי סאן עם שרוול ארוך – גברים ונשים
מחיר רגיל: 209.90 ₪
מחיר חברי TI (אחרי הנחה של 25%): 157 ₪
ניתן לרכוש את המוצר בחנות: Wertheimer Triathlon, בית מרכזים, הרצליה פיתוח רח′ משכית פינת אבא אבן.
4.4 מבצע קורסי ילדים. כמו בכל קיץ, TI גאה ללמד את הילדים שלכם לשחות, החל מהקורס הראשוני והבסיסי ועד לשיעורי שחייה לילדים ברמות שונות. לכל הפרטים הקישו כאן. לעמיתי "חבר" תינתן 10% הנחה. הנרשמים עד ה- 30.07.10 יקבלו כובע סיליקון איכותי לשחייה וחולצה!
4.5 קורס ייעודי לטריאתלטים ב- TI. קורס מזורז בן 6 מפגשים. הקורס מתאים לטריאתלטים פעילים השוחים 750 מ' חתירה רצוף. מטרת הקורס: ייעול טכניקת השחייה, הפחתת מס' התנועות לבריכה ושיפור ההישגים בשחייה בפרט ובטריאתלון בכלל. פרטים נוספים ניתן לקרוא כאן.

5. סרטוני וידאו. מצורפים מספר לינקים לקטעי וידאו בנושאים שונים לתרגול עצמי והעשרה (כרגיל, תודות לאיל שפרסם הלינקים בפורום TI):
2.1 ה- Catch. תרגיל נחמד שעוזר לשפר את תפיסת המים בתחילת כל גריפה:
Freestyle - Ball Catch
2.2 משחקי צל. בקיץ, לא מעט שחיינים שוחים בבריכה חיצונית. התרגיל-הרעיון הזה מתאימים מאוד לאלו מכם השוחים בבריכה חיצונית ולא מפחדים מהצל של עצמם:
All- Strokes - Shadow Play

6. שיעורי הדגמה קרובים.
- קאנטרי רמת השרון. שיעור הדגמה הקרוב ייערך ביום ראשון ה- 22.08.10 בשעה 19:00.
- הולמס פלייס בגרנד קניון חיפה. שיעור ההדגמה הקרוב ייערך ביום רביעי ה- 25.08.10 בשעה 20:00.
- בבריכת היישוב נופית. שיעור ההדגמה הקרוב ייערך ביום שישי ה – 27.08.10 בשעה 12:00.
- בבריכת הספורטן בפ"ת. שיעור ההדגמה הקרוב ייערך ביום שני ה – 11.08.10 בשעה 20:00.
- ספייס נשר כרמל. שיעור ההדגמה הקרוב ייערך ביום שני ה – 16.08.10 בשעה 19:30.

7. עמודנו ב- Facebook. מי מכם שעדיין לא הצטרף, נשמח מאוד אם תעשו כן: לקבוצת TI ב- Facebook. לאורך זמן אנו מאמינים כי זו הדרך הטובה ביותר לשמור על קשר עם חברי הקהילה. נשמח אם תזמינו גם חברים-מכרים שלכם להצטרף לקבוצה.

כמו תמיד, מעודדים אתכם לשאול עוד ועוד שאלות במייל או בטלפון למשרדים: 03-5400710.

חופשה נעימה לכולם!!!
צוות TI

בתמונה, שחיינית TI חגית מי דן, הייתה השחיינית הישראלית הראשונה ששחתה בבריכה, שנקראת סקאי פארק בסינגפור. הרי לכם בריכה ללא-שוליים הניצבת בין בנייני המלון- כדי שתוכלו לשחות עד הקצה, לא מעט מטרים מעל רחובות העיר הסואנת.

מים פתוחים ושחיות נשמה

יינג ויאנג
אין טוב בלי רע. מסתבר. דווקא בקיץ הים בדרך כלל לא מסביר פנים. גועש, עצבני ועכור או כמו שמישהו אמר לי לא מזמן: 'ספורטיבי'. השנה במיוחד הוא לא הסביר פנים לאורך רוב חודש יולי (ביוני צ'ופרנו במדוזות). היו מעט מאוד ימים שהיה אפשר לשחות בכיף. ברוב הימים היו זרמים חזקים וברבורים (גלי עומק עם אדוות לבנות) בעומק. ענין של מזל. בשנה שעברה הים היה גלי יותר אבל אחרי קו השבירה של הגלים אפשר היה לשחות בלי בעיה.

מים גנובים ימתקו
מצד שני, בלילות הקיץ, הים רגוע וכשיש ירח אפשר לגנוב שחייה לילית במקביל לחוף. אלו הזדמנויות שקורות פעמים בודדות במהלך הקיץ. כנראה שככה זה – הטוב מאוד בא במנות קטנות ובתדירות נמוכה. גם הרע מאוד...
יינג ויאנג.
כאוהב קיץ מושבע, אני לומד לאט לאט להעריך את הים בחורף, כשמד הטמפרטורות יורד אל מתחת ל- 20. את הפלטה הצלולה, האוויר הנקי והשמים התכולים.

חוף הצוק
חוף נהדר. נקי, טבעי, קרוב וקל לגישה. אבל איך לומר בעדינות... הוא יצא לי מהאף. שחיתי, בלי להגזים, מאות קילומטרים אל ומהמרינה. אפשר לומר שאני מכיר כמעט כל בלטה במגרש הכדורגל הענק הזה. יודע איפה יש ריף, איפה זרמים, מתי כדאי לשחות למטה (קרוב לחוף) או למעלה. כמה שחיתי, כמה עוד נשאר, איך נראית האנטנה הסלולרית ביום שמש וביום מעונן ואיזה סלעים על שובר המרינה הכי טובים לישיבה ובהיה.
בשלב מסוים הוא התחיל לשעמם.

חוף תל ברוך
בחודש האחרון שיפרתי עמדות. גיליתי חוף מקסים.
בתמונות המסעדה ומבט לכיוון דרום כשברקע שובר הגלים הגדול של המעגנה.

- חוף חתיך;
- חונים הכי קרוב למים שאפשר;
- החוף ריק – אין כמעט אנשים;
- נקי מאוד;
- שירותים ומקלחות נקיים;
- הבית קפה מדהים! ריק מאנשים, קרוב למים, כיסאות נוחים, צל, ספות ענק וצוות מסביר פנים אך מנומנם.
- המצילים 'נותנים כבוד' לשחיינים.
ויש גם את הדובדבן... מסלולי השחייה.

שתי אופציות
לשחות צפונה, לעבור את הבסיס הצבאי ולהגיע לחוף הצוק בשחייה (2.5 ק"מ כל צד). אין כמעט ריף, המים צלולים מאוד, החול כמעט לבן והצוק מימין קרוב ומאפשר ניווט כמעט עם כל נשימה. בדר"כ הדרך צפונה קלה והזרם מטיס קדימה. הדרך חזרה קשה ומאתגרת. הניווט קשה יחסית.

לשחות דרומה אל המעגנה של חברת החשמל. ריף ענק ופראי, מים צלולים, הרבה מאוד דגים על הריף. עולם שלם מתקיים למטה והוא מרתק. הדרך מגניבה ומעניינת והניווט לכיוון שובר הגלים הענק של המעגנה קל יחסית. טיפוס זהיר על סלעי המעגנה ואפשר לראות את כל רצועת החוף עד להרצליה. מהצד השני - המעגנה הענקית. שקטה כמו אגם בתמונות. הסלעים מגינים גם מפני רוח כך שהמים מתנהגים כמו בבריכה שאף אחד עוד לא קפץ אליה. הדרך חזרה היא הבונוס: הזרם דוחף מאחור וכל מה שנשאר זה לבהות בריף חולף במהירות מתחת. תענוגי תענוגות...

יום רביעי
ים לא פשוט. ב- 6 בבוקר, במצלמות החוף, הוא נראה הרבה יותר טוב. אבישי, עוזי ואני נכנסים וחותכים לעומק. ים ברבורים. הזרם נגדנו ואני שוחה עם המשקפת החלופית שמסדרת לי מים בעין ימין כל הדרך. המים חצי עכורים והים ספורטיבי.
38 דקות הלוך, 15 דקות של בדיחות, זיוני מוח, טיפוס ותצפות מהסלעים. 29 דקות חזור. זרם חזק. סה"כ 1:24 שעות של כיף.
ארוחה מלאה בסיום ופינוי רפוי בשעה לא חוקית בעליל.
קבלו:

אפשר לראות ספליטים, את תצלום האוויר של המסלול וכמובן את הריף ומסלול ההמראה של שדה דב (בחרו באופציית Satellite) וכאן את המסלול במסך גדול.

יום חמישי
ים מעולה. טוב נו, לא מושלם כמו בחורף אבל אחרי הבצורת הארוכה אני לא מפנה עורף למתנות. אין לי פרטנרים ואני מגיע לחוף ופוגש את אלירן במקרה. הוא לא תכנן לשחות אבל הצצה על הים ועליי בבגד ים משכנעת אותו. המים צלולים יחסית ליום הקודם, הראות נהדרת ואני עוקף את קו השבירה של הגלים שככה פתאום באמצע המסלול עובר עמוק משמעותית. אלירן נאלץ להסתובב ואני ממשיך עד למעגנה. המים חמים אבל אני כבר רואה שבסתיו אני הולך לתפוס קצת שמש על הסלעים בהפסקות ארוכות...
לא יכולתי להפסיק לשחות אז הקפתי את השובר מהצד הדרומי וסגרתי כ- 3.5 ק"מ.
קבלו:

- מסלול במסך גדול (לחצו על Play)
- ספליטים

שחיות נשמה
יש ריצות נשמה (כפי שמור שלזינגר קוראת להן) ויש שחיות נשמה. שחייה שכולה טבע. לזרום עם הים, הגלים, הזרמים, העננים והשמש. לא להעלות דופק– רק לשחות. ככה חופשי. For the fun of it כמו שאומרים...

מעגנת חברת חשמל מהחוף

תובנות של תלמיד... לשחייה

מאת: עפר, תלמיד TI, אוגוסט 2010

רקע
ביום הולדתי ה- 35 לא ידעתי לשחות. מה זה לא ידעתי לשחות? מסתבר שההגדרה של "לא יודע לשחות" היא די חמקמקה. למי ששוחה מאות מטרים בלי בעיות מיוחדות זה נראה ברור, אבל בסביבתי הקרובה מצאתי כמה סוגים של אנשים שמצהירים על עצמם: "אני לא יודע לשחות":

1. אלה שמרגישים כמו דג במים, ללא כל פחד או מורא, אין להן בעיה עם אגף העמוקים בבריכה או עם להיכנס לים גם מעבר לגובה הברכיים. רק מה? הם לא יודעים להתקדם במים יותר מ- 10 מטר רצוף.
2. אלה שיודעים לשחות באיזשהו סגנון, בדר"כ חזה, אבל מבחינתם הם לא יודעים לשחות כי הם שוחים עם ראש בחוץ ו/או נורא לאט וזה מרגיש להם לא רציני.
3. אלה שיודעים לכאורה לשחות חזה, אבל רק בסביבה סטרילית (וגם, עדיף לא בעמוקים). אם רק תיגעו בהם הם ייצאו מאיפוס ובטח אין מה לדבר על התמודדות עם ים וגלים או על לסדר את המשקפת למשל תוך כדי שחייה.
4. אלה שאשכרה לא יודעים כלום מכלום, בחיים לא נכנסו למים מעבר לגובה הברך, וגם זה היה בתיכון, כי הכריחו אותם לחצות איזה זרזיף בטיול השנתי.
5. אלה שמפחדים מלהכניס את הראש מתחת למים.
6. ויש כמובן גם כל מיני שילובים.

רוב חיי הייתי באזור 4. ממש בשנה האחרונה עברתי לאזור 3.5 באדיבות איזה מורה פרטי ונתקעתי שם. כמה אפשר לעשות חצי בריכה חזה ולחזור בלי להרגיש שזה זז לאנשהו (למזלי, הבריכה אצלי בקאנטרי היא בגובה עמידה עד אמצע המסלול)? בנוסף, נרשמתי לקורס עם כושר גופני מחפיר ועם גמישות מביכה... לכאורה, לקוח קשה.

לרובנו, ה"לא יודעים לשחות" (אבל רוצים לדעת), יש מליון סיבות למה לא עשינו עם זה כלום עד עכשיו. כי ניסיתי כבר פעם אצל כמה מורים פרטיים ולא הגעתי לשום דבר. כי לך תתחייב עכשיו על שעתיים פעם בשבוע למשך שלושה חודשים. כי אני לא יודע לאן להתקשר. כי ממילא אין לי איפה להתאמן. כי עכשיו קיץ, אני אלמד לקראת הקיץ הבא. כי עכשיו חורף, אני אלמד בקיץ. כי לא בא לי להתפדח. כי אני מפחד. כי אני לא רוצה בקבוצה. כי שיעור פרטי זה יקר. כי היום לא מתאים לי, אני אתקשר מחר. כי אכלו לי, שתו לי ויש לי ערפל בקיטבג. תירוצים לא חסר.

אחרי שהתגברתי על כל התירוצים, וגייסתי מספיק מוטיבציה ותמיכה מבית, הרמתי טלפון ל- TI. משם זה קל. באמת כל מה שנדרש זה לרצות. לכל השאר, TI דואגים.
הטלפון, אגב, כדי להרוג את תרוץ ה"אני לא יודע לאן להתקשר" הוא 03-5400710.

השיטה
כמה דברים שהם מעבר לטכניקת השחייה. נקודות שאני התחברתי אליהם ב- TI ולא עוסקות בטכניקה גרידא. לטעמי זה נותן ערך מוסף.

I. שיפור מתמיד
הכוונה היא שגם עכשיו וגם בשנים הבאות, השאיפה היא להמשיך ולהתקדם. להמשיך ולהשתפר כשחיין. עצם השיפור המתמיד, זאת המטרה. כל משחה אמור לשפר אותך כשחיין. כל פעם שנכנסים למים, משתדלים לצאת אפילו טיפל'ה יותר טובים. כך הדרך הופכת להרבה יותר נוחה לעיכול. לי לפחות יותר קל ללכת על התפיסה הזאת מאשר להציב יעדים שנראים בתחילת הדרך לא סבירים (כלומר, אני שוחה בקושי 100 רצוף, איפה אני ואיפה שלושה ימים בשלושה ימים?!?). אני ממש ממליץ לראות את ההרצאה של טרי שעוסקת גם בזה ביוטיוב. יש לה שישה חלקים, שווה לראות את כולם.

II. שחיה מודעת
בכל דחיפה מהקיר, בכל כניסה למים, צריך להיות ברור על מה מתמקדים. מה המטרה של התנועה הבאה, הבריכה הבאה או המשחה הבא. זה יכול להיות בריכה (או כמה בריכות) של התמקדות בנשימה מהצד החלש, או התמקדות ברוחב הפיסוק או יציאת היד מהמים או השד יודע במה. אחד היתרונות הגדולים של המודעות (לטעמי לפחות) היא שהאימון לא משעמם. במקום לבוא, לספור בריכות וללכת, האימון מתחלק לסטים קצרים, החשיבה ממוקדת באימון אבל במשהו אחר בכל סט. ככה גם קל יותר לדעת ולעקוב מה כבר "יושב" ועל מה צריך לעבוד.

III. יש מתודה
ב- TI, יש קורסים מוגדרים היטב עם התחלה, אמצע וסוף. הקורסים תחומים בזמן והתוצאות מוגדרות בתחילת הקורס ומושגות (אני מניח שכמעט תמיד) בסופו. זה לא מובן מאליו. במקומות רבים אחרים שמלמדים לשחות זה מתחיל באבחון או משהו בסגנון ונמרח למי יודע כמה שיעורים ללא הגדרת יעדים ברורה.

תהליך לימוד
בכל תהליך לימוד, בין אם זה שפה חדשה, מקצוע חדש, תנוחה חדשה ביוגה או שחייה, יש שלל נקודות שמסייעות לתהליך הלימוד. הנה כמה תובנות שלי בנושא מזווית הראיה של לימוד שחייה ב- TI.

I. תרגול, תרגול, תרגול
בסוף השיעור הראשון, בוריס (עליו, בהמשך) ביקש שנתאמן לפחות פעמיים 20 דקות עד השיעור הבא על מה שתרגלנו בשיעור. בהמשך הוא חזר והדגיש את הבקשה לאורך הקורס. צודק. אין לזה שום תחליף. חלק ניכר מהתרגילים נראים בלתי אפשריים בתחילה (וגם מרגישים בלתי אפשריים בניסיון ראשון). אחרי כמה תרגולים פתאום זה עושה שכל והכול מסתדר. אין פה קיצורי דרך.

II. סבלנות
אין פה קסמים, השיטה עובדת אבל זה לוקח זמן. קורה שנתקלים במישור, לא חשים שיפור ומרגישים תקועים. עצם הידיעה שיש מישורים בדרך כבר עוזרת. בסוף המישור תמיד תבוא התקדמות ביכולת ומעבר לרמה יותר גבוהה. קורה גם שמשהו ספציפי במהלך השיעורים לא מסתדר. אצלי זה קרה כשבוריס ניסה לשכנע אותנו שהתזמון של הרגליים הוא בעצם טבעי ו"כמו הליכה". איזה הליכה ואיזה אבטיח. לקח לי שבועיים רק להתחיל להתאים יד לרגל. זה לא נראה לי הגיוני, לא הסתדר לי, לא הצלחתי, השתגעתי, קירטעתי בריכה אחרי בריכה בלי לראות את הסוף. סבלנות. מנסים עוד פעם ועוד פעם, רואים כמה סרטונים, מנסים שוב, שואלים את בוריס שוב ופתאום זה נתפס. ואז, אגב, זה תענוג...

III. מקצוענות
היה לי פעם מנהל שחזר וטען ש- "עצם ההתעסקות, זאת מקצוענות". מה רוצה לומר? אני חושב שמאוד עוזר לצאת מגבולות הקורס. מאוד עוזר לקרוא מאמרים, בלוגים, לראות סרטונים של שינג'י שוחה בריכה בתשע תנועות באלגנטיות בלתי אפשרית, סרטונים של GoSwim (הם לא TI אבל יש להם סרטונים נהדרים), סרטונים של מדריכים, לקרוא בבלוג של טרי ועוד ועוד. זה מוסיף נופך ללימוד שאני חושב שעוזר. זה עוזר בעיקר בלהכניס את הלימוד לקונטקס רחב יותר ולראות את הדרך כולה ואת התמונה הכוללת...

בוריס
התמזל מזלי ולמדתי את רוב הקורס עם בוריס. איזה אלוף. מדריך מסודר, דידקטי, מלא ניסיון, מלא טיפים, מלא תובנות, מלא סבלנות. תענוג.
אחד הדברים שאהבתי אצל בוריס, זה שהוא לא התרגש מפחדים שלי ומהתנגדויות שצצו. דוגמא (מופרכת, אבל ממחישה את הנקודה) שחזרה על עצמה בכמה וריאציות:
בוריס: "...טוב, עכשיו אותו דבר אבל עם יד ימין על העקב השמאלי ויד שמאל לא זזה. ותשתדלו להיות רפויים, אתם לא רפויים."
עפר: "אבל אני אשקע..."
בוריס: "אתה לא."
עפר: "נראה לי שכן..."
בוריס: "אתה לא, קדימה."
בוריס תמיד יצא צודק. איכשהו הוא תמיד גם מביא את התרגיל הנכון שמשפר בדיוק את מה שלא עבד לך.
מכיוון שבוריס התחתן במהלך הקורס, זכיתי גם להכיר שני מדריכים נוספים שמילאו את מקומו. מהמעט שהתרשמתי, גם הם נהדרים, איש איש בדרכו. מיכאל בישירות שלו ועידן שטרח לשים דגש גם על תחושת המים ועל Sculling למשל לא פחות מעל השחייה עצמה.

דבר אחרון
אי אפשר בלי תודה לגדי. הלך, למד, חלם, ייבא, הקים, הנחיל, סחף, ועודו סוחף ועודו מנחיל ועודו ממשיך לחלום. הכיף כולו שלנו! תודה.

מקווה שעזרתי, אם יהיו התפתחויות דרמטיות ברמת השחייה שלי אני אשתדל לחזור לעדכן.

עפר

משחה אכזיב – סרטון ראשון

לאלו מכם שמבקשים לראות תמונות, קבלו סרטון ראשון ורפוי:

תודה ענקית לאחת והיחידה לימור קולמן ולנר שכמובן הפכה לעורכת וידאו לעת מצוא...

3-4 בספטמבר, חוף אכזיב, הגן הלאומי, שריינו ביומנים!!!

משחה אכזיב – תחרות מים פתוחים בגן לאומי אכזיב

תל אביב טוטאל מחזיר את עצמו
מיד אחרי משחה תל אביב טוטאל, יגאל בן ארי, הממונה על מחוז הצפון ברשות הטבע והגנים יוצר קשר בפורום TI. הוא השתתף בתל אביב טוטאל, הפך שחיין מים פתוחים ורוצה לקיים משחה. בחוף אכזיב.
הללויה!

שיחה, פגישה וקונספט
שוחחנו בטלפון. תיאמנו ציפיות. TI תשמח לסייע בכל דבר ואנחנו ניתן לאירוע חסות, ידע וניסיון. כך היה. ביקשתי מאבישי טל, שלמה אמיתי ואריק פרי להצטרף. אנשים שיודעים דבר אחד או שניים על ארגון משחה. קבענו תאריך, הפכנו בשיווק נכון ויגאל החליט על הקונספט הכללי:
- איכות סביבה: שמירה על צבי הים;
- הצעת חבילה כוללת למשפחות: לינה במקום, פעילות לילדים, שחרור צבונים לטבע ומצגת בסמוך לשקיעה.
בדיעבד זה התגלה כקונספט גאוני שיוכל לשלב קהל שלא היה מגיע אילולא הייתה פעלות משפחתית.
גם העובדה שאריק פרי מונה למפיק-מנהל המשחה. לאיש יש ידע וקשרים עצומים בתחום... כן יירבו אנשים כמו פרי. וכמו בן ארי...

החוף הכי יפה בארץ
רבות נאמר ונכתב על החוף הזה. ראו תמונה למעלה להמחשה...

ספר הפנים
נשמח אם תירשמו לאירוע כאן.

הפרטים
תוכלו ללמוד פרטים על המשחה כאן (הקליקו על התמונה להגדלה):

צליחת הכינרת לאורך - מתוק האור בעיניים, או איך נשרטתי קשות

מאת: תמר קופרמן, שחיינית וצולחת כינרת לאורך, יולי 2010

ראה סירות שטות על המים
ועפיפונים בשמים
לא תדע שובע
המרחק והגובה
ומתוק האור בעיניים

ביום בהיר אחד, מור שלזינגר מכריזה על האתגר הגדול הבא. מה יכולה להיות הפסגה הבאה אחרי איש ברזל? ריצת 100 ק"מ? ברזל אולטרה? אריאל אולטרה? לא, בסך הכל צליחת הכינרת. אבל לאורך.
צליחת הכינרת הוא משחה שמשאיר טעם טוב. צלחתי בצליחה המסורתית כמה פעמים ובשלבים שונים בחיי, ולמעשה ההחלטה לצלוח ב- 2007 היתה הפתח דרכו נשאבתי שוב לעולם הספורט אחרי כמה שנים של הפסקה.
כדרכם של רעיונות, הרעיון התחיל להסתובב לו אי שם בין התאי האפורים, לצבור תאוצה ולסובב שם כמה דברים... גם אני רוצה. כך נולד ג'וק שהפך להיות ג'וק מחמד בעל חשיבות רבה במהלך השבועות הבאים.
למרות מפלס המים היורד, אורכה של הכינרת מכובד למדי, אולי לא בשביל אגם אבל בשביל משחה. מעל 21 ק"מ. אני מסתפקת בחצי. 10 ק"מ עגולים.

החלק הכי קשה במסע הוא להחליט לצאת אליו. אח"כ התכנון קלי קלות... איך מתכוננים למשחה מים פתוחים ארוך?
יש תכניות באינטרנט, יש המלצות מצוינות באתר TI. יש קבוצה שמתאמנת באיזור תל אביב.
מירי וליאור מהפועל ירושלים (תודה, תודה!) נתנו לי מסגרת כללית,
גדי כץ (תודה, תודה!) נתן לי טיפים ותכניות אימון.
גם מור עזרה הרבה (את חכי בבקשה לסוף)
ואז התיישבתי עם המאמנת תמר ובנינו יחד תכנית שתתאים לצרכים שלנו, ותאפשר לירושלמית עסוקה עם עבודה ומשפחה להכניס לתכנית השבועית את מינימום האימונים הדרושים למשחה.
נותרו 10 שבועות, ותכנית האימונים התבססה על התמקדות בעיקר. החלטתי פשוט להתמקד בשחיה ולעזוב את רוב המסביב: תרגול שחיה בים, ניווט ושאר ירקות.
התכנית התבססה על 4 אימונים בשבוע, אחד מהם עם קבוצת המאסטרס של הפועל ירושלים (והמאמנת המקסימה מירי מנור) – אימון משובח המתרגל בעיקר מהירות, אימון אחד של כשעה שחיה לאחר שעת ריצה (אימון קשה ולא מהנה) עוד אימון של כ- 3 ק"מ ואימון שבועי אחד של מרחקים עם עליה הדרגתית עד 6600 מטר. מטבע הדברים, (וע"פ הכשר מגדי כץ) אימוני בריכה הם אימונים של אינטרוולים, ובעצימות יחסית גבוהה.
כך לא ויתרתי על הר לעמק, ולא על הטיול לירדן. כמעט לא שחיתי בים והצלחתי לשכנע את עצמי שיהיה בסדר !
ולמרבה הפלא באמת היה בסדר. היה יותר מבסדר. נהניתי להעלות נפחים וכמות אימונים, התחלתי להתרגל לקצב "שיוט" גם בשחיה, לשפר יכולות ואפילו לנשום כל 3 תנועות בחתירה. (בזכותך מירי!)
ואז 4 שבועות לפני המשחה כתף ימין מתחילה לאותת. בתחילה אותות קצרים ולא ברורים. בהמשך הלחישות הופכות למסר ברור. כואב.
פציעה?
החלטתי על השבתה של שבוע. אחריו אני מתייצבת אצל אורטופד, המאשר לי לחזור לשחות, בהדרגה.
בכל פעם אחרי שחיה יש כאבים, ואני בלחץ.
עוד לא הגעתי לשלב האימונים בו ניתן לעבור לתכנית מינימום. עדין לא הייתי מעל שעתיים במים. (המשחה אמור להמשך 3.5-4 שעות). עברתי קצת יותר ממחצית המרחק. עבודה בעומס קל מדי, או עליה הדרגתית מדי תביא אותי למשחה בלי הכנה ובלי ביטחון. ומצד שני, מי המטורף שמתאמן עם פציעה?
התודה הגדולה הבאה מגיעה לפיזיוטרפיסט שלי.
תודה על תשאול ובדיקה יסודית, על הרבה סבלנות ובעיקר על הביטחון שנתת לי.
גזר הדין: אין נזק משמעותי לכתף או לזרוע, הרבה עומס על הצואר. ניתן להמשיך להתאמן, בהדרגה.
ממשיכה לשחות והכאבים פוחתים. עדין יש שרידים ושאריות, אבל כשיש ביטחון ושקט נפשי, כאב הוא רק כאב.
ובמהלך השבוע העצבני הזה, אני מבינה עד כמה המשחה הזה חשוב לי. כמה מחשבה, תסכול כעס ופחדים, כמה כסף והתרוצצות השקעתי בו.
זה הרבה יותר מסתם ספורט.

נותרו שבועיים למשחה. הארוכה הארוכה ביותר עד כה עוברת בשלום. מפגש הכרות עם גדי ושאר הצולחים. סימולציה של שחיה בלילה, עם קבוצת הצליחה. משחה אטרקציה – שאחריו אני מרגישה ביטחון להיות זנב לכרישים בקבוצה המהירה.
אל הצליחה אני מגיעה בביטחון. כמה קל לערער ביטחון.
הגענו לתדריך בצמח, דרך טבריה. הנסיעה דרומה לאורך הכינרת מעוררת חששות. גם התדריך, בו אנחנו רואים את גדי במצב בלתי רפוי לא מוסיף שקט נפשי. השחיין שצלח בעבר את תעלת למאנש מזהיר אותנו ממשברים במהלך הצליחה. מרגישה קטנה, לא מנוסה ומפוחדת.
ישנים קצת, על הדשא וברכב.

יוצאים לשחיה. שעה וחצי ראשונות של שחיה בחושך מוחלט, מדי פעם פלאש של מצלמה פולח את החושך. שוחים עם סטיקלייטים, במבנה צמוד עם מקומות קבועים מראש. מלטפת את רגלי מי שמלפני, ומרגישה ליטופים מאחורי. זו אינה הטרדה מינית, אבל בהחלט הטרדה ספורטיבית. עוצרים כל כמה מאות מטרים. עוברת לשחיית חזה, בכדי לראות לאן פני מועדות.
את השעה וחצי הראשונות עד אור ראשון שוחה חזה, הקצב איטי והעצירות מרובות.
האור עולה, השחיה נעשית משוחררת ומהירה יותר. עוברים לחתירה. הזמן עובר מהר. מקפידים על עצירה כל 50 דקות ואני שותה איזוטוני ואוכלת ג'ל כמו ילדה טובה, ע"פ ההנחיות.

הזמן עובר... כבר שחינו 7.5 ק"מ ואני מרגישה מצויין. לא האמנתי שארגיש כך אחרי 3 שעות במים. בעצירה הבאה אנחנו משלימים 9.5 ק"מ, ברור לי שאשלים לפחות עשיריה עגולה. גדי והשחיינים האחרים מתחילים להפעיל עלי לחץ : תשחי את כל המרחק, את יכולה...קטן עלייך. מאוד יכול להיות שהם צודקים. אני מרגישה מעולה. שוחה עם הפייסר, הקצב נח לי, ובכל זאת, נולדתי עם חשיבה שמרנית. אני מאמינה בהתקדמות הדרגתית, לא להתאבד על משחה, חשוב ככל שיהיה. התאמנתי ל- 10 ק"מ, לא נכון פתאום להכפיל את המרחק.
מחליטה לעלות לסירה בעצירה הבאה. 13 ק"מ (או טיפה יותר) ואני מאושרת !
נחה קצת, עוזרת למתנגבים המקסימים להאכיל ולעודד את השחיינים.

בשעה 10:30 חוזרת למים, ללוות את הקבוצה בקילומטרים האחרונים. חשבתי שיש עוד כ- 2 ק"מ. היו עוד ארבעה!
חזרתי למים בכדי לעודד, ואני מגבירה קצב. שוחה עם הבנים החזקים. מדי פעם מצליחה לשלב כמה עשרות מטרים חזה, בכדי לשחרר כתפיים. בשביל הדאווין, עשיתי גם כמה תנועות פרפר...
איפה החוף ? הנה רואים אותו. עוד 3.5 ק"מ... עוד 1.5 ק"מ...
עכשיו באמת נשארו רק כמה מאות מטרים. בראש מתנגן לי שיר (רוב השעות – עידן רייכל) שטחנתי שבועות בהכנה למשחה. אני שיכורת ניצחון. הגרון ממש חנוק.
כמה מטרים מהחוף, אפשר כבר לעמוד. אבל אי אפשר לעמוד, אני קופצת, רוקדת. רצה אל מור וכמעט מפילה אותה בחיבוק ענק.

מתוק האור בעיניים.

תודה!
תודה לבעלי היקר, שסובל את הג'וקים שלי. תודה לילדי על העידוד התמיכה והגאווה.
תודה למור – ההשראה שלי למשחה, וכנראה לעוד כמה דברים.
תודה לגדי כץ – אחד הבונוסים הגדולים בספורט הוא לפגוש אנשים כמוך. כל כך נעים, נדיב ואוהב לעזור. לפעמים שריטה גדולה באה במצב רפוי ...
תודה למירי מנור ולליאור בירקאן.
תודה לדויד פידלר, הפיזיוטרפיסט.
תודה לחברי לשיגעון: חברי לסוללים (מתאים לכם לשנות לצוללים?) ובראש ובראשונה לאלון – נבחרת עידוד ותמיכה של אדם אחד. רונה, הראל, שמעון, איאן, טל וכמובן הרווה. ולשחייני הפועל ירושלים לינה, אסנת ואריק.
תודה לבנות פורום נשים על העידוד והתמיכה.

כמה מילים אחרונות למאמנת שלי. פרויקט כזה דורש אימון יותר מסודר. במבחן התוצאה, מסתבר שעשיתי עבודה טובה. עשיתי גם טעיות, כולל מטופשות להפליא.

לטוב ולרע
I DID IT
MY WAY